1נחלקו בית שמיי. כלומר במשנתנו פ"ו מ"ב: העומר שהוא סמוך לגפה וכו', ב"ש אומרים אינו שכחה וב"ה אומרים שכחה.2לגפא. סתימת כותל של עץ או של קנים. רש"י.3שאין שכחה. מפני שבעצם מהותם אין בדברים הללו שכחה, משום שהם אצל דבר מסויים, והוי להו כמחובר אצל מחובר.4ונתנו בצד וכו'. כלומר, שבאו מעשיו והוכיחו על מחשבתו שלא נתכווין להוליכן לעיר אלא להטיל בהם סימן שלא ישכחם, ואין לו רשות לעשות כן.5שזכה בו. ופירש"י סוטה מ"ה א': דבעינן שכוח מעיקרו.